תוכן עניינים:
- מדוע כל כך הרבה מחקרים משתמשים בבעלי חיים?
- עם זאת, מחקרים בבעלי חיים לא תמיד יעילים בבני אדם
- אז המסקנה ...
כדי לבדוק את יעילותם של צמחי מרפא, תרופות ומחלות, יש צורך במחקר מעמיק. ובכן, לעתים קרובות חוקרים משתמשים בבעלי חיים כחומרים ניסיוניים. עם זאת, לא לכל המחקרים הללו על בסיס בעלי חיים הייתה השפעה זהה בבני אדם. מה הסיבה?
מדוע כל כך הרבה מחקרים משתמשים בבעלי חיים?
בעלי חיים הם לא רק חברים לבני אדם, אלא גם חומרי ניסוי למחקר. קראו לזה חולדות, ארנבות, כלבים, חתולים ושימפנזים, בעלי חיים אלה משמשים בדרך כלל כחיות ניסוי.
באופן כללי, המחקר שבוצע קשור קשר הדוק לעולם הבריאות, למשל גילוי תרופות חדשות או טכניקות כירורגיות. מדוע המחקר אינו מיושם ישירות על בני אדם, אלא על בעלי חיים?
המחקר לא ייבדק לראשונה בבני אדם כדי למנוע כשלים שמסתיימים בנזק, הפרעה, נכות או מוות. על מנת להימנע מסיכון זה, לכן בעלי חיים הופכים לחפצים תחליפיים על מנת שידוע על בטיחותם ויעילותם.
על פי אתר העיתונות הלאומית של האקדמיה הלאומית, לבעלי חיים יש דמיון ביולוגי גם עם בני אדם, מה שהופך אותם לחומרים ניסיוניים טובים למחלות מסוימות. לדוגמא, חוקרים השתמשו בארנבות כדי לעקוב אחר התפתחות טרשת העורקים וקופים לפיתוח חיסון נגד פוליו.
עם זאת, מחקרים בבעלי חיים לא תמיד יעילים בבני אדם
למרות קווי הדמיון הביולוגיים הללו, מחקרים על בסיס בעלי חיים לא תמיד הראו תוצאות יעילות בבני אדם.
חוקרים ממכון אלן בסיאטל חוקרים זאת לעומק. הם בדקו השוואה של רקמת מוח מחולי אפילפסיה שמתו עם מוחם של עכברים.
החלק במוח שנצפה הוא הגירוס הטמפורלי המדיאלי, שהוא האזור במוח המעבד שפה והנמקות דדוקטיביות. לאחר השוואה, תאי המוח בעכברים היו דומים לתאי מוח אנושיים. עם זאת, החוקרים מצאו גם הבדלים, כלומר קולטני הסרוטונין.
סרוטונין הוא הורמון המיוצר על ידי המוח המווסת תיאבון, מצב רוח, זיכרון ורצון לישון. תאי הקולטן הקיימים בבני אדם לא נמצאו באותם תאים במחקרים בבעלי חיים.
הבדלים אלה מצביעים על כך שתוצאות בדיקות של תרופות לדיכאון, הפועלות להגברת רמות הסרוטונין, יזרמו לתאי מוח שונים בין בני אדם לעכברים.
בנוסף לתאי קולטן סרוטונין, החוקרים מצאו גם הבדלים בביטוי של גנים הבונים קשרים בין נוירונים (עצבים). כלומר, מפה המתארת את הקשרים בין עצבים בבני אדם תיראה שונה ממה שהיא נראית על עכברים.
החוקרים מאמינים כי הבדלים אלה מצביעים על כך שהמוח האנושי ומערכת העצבים האנושית מורכבים הרבה יותר מאשר אצל בעלי חיים.
הסיבה לכך היא שהמוח האנושי אינו אחראי רק על ויסות תנועה, תקשורת, זיכרון, תפיסה ורגשות, אלא גם חשיבה מוסרית, מיומנויות שפה ולמידה.
אז המסקנה …
מחקר המבוסס על בעלי חיים אינו מציג 100% את אותה השפעה כאשר הוא מבוצע על ידי בני אדם. לכן, מחקר זה צריך להיבדק שוב ושוב.
עם זאת, קיומו של מחקר עם בעלי חיים כחומרים ניסיוניים יכול להעניק למדענים תקווה לגבי תחום הבריאות והרפואה בעתיד.
למעשה, אם הוא נבדק על בני אדם, יש צורך לעמוד בתנאים שונים, כלומר הוא מתבצע בקנה מידה גדול ובהתחשב בגורמים משפיעים שונים, כגון גיל, מין, בעיות בריאותיות או הרגלים.