תוכן עניינים:
- תפקיד האב לילד
- למדו ילדים לקחת סיכונים
- לעורר פעילות גופנית
- מודל לחיקוי להצלחה / הישג
- תפקיד האם לילדים
- כמגן
- מגרה נפשית ורגשית
- מלמדת משמעת
על ההורים אותה אחריות בטיפול בילדים, אך יש להם תפקיד שונה לילדים. לאבות ולאמהות יש דרכים משלהן לטפל בילדים, זה מספק חוויה מגוונת לילד של כל הורה. מחקרים מראים כי אבות ואמהות נוטים לקיים מגעים שונים עם תינוקותיהם לאחר השבועות הראשונים לחייהם. תפקידה של האם כרוך באינטראקציות מילוליות עדינות יותר, בעוד שתפקיד האב נוטה לערב אינטראקציות פיזיות.
נראה כי לגישות שונות בין הורים לילד יש השפעה מיטיבה על הילד. להורים דרכים ייחודיות ושונות לאינטראקציה עם ילדיהם. זה מספק מגוון בחוויית האינטראקציה בין הורה לילד וגם מטפח את ההבנה שכל הורה הוא אדם נפרד ומובהק.
תפקיד האב לילד
למרות שהאב עשוי לבלות פחות זמן עם הילד מאשר הזמן שבין הילד לאם, תפקיד האב חשוב מאוד עבור הילד. להלן מספר תפקידים של אבות בהורות:
למדו ילדים לקחת סיכונים
אבות נוטים לעודד את ילדיהם לקחת סיכונים. זה נעשה בדרך כלל עם ילדים גדולים יותר כאשר הילד צריך ללמוד להיות עצמאי. האב ישבח את הילד כאשר האב מאמין שהילד הצליח לעשות משהו. בינתיים, אמהות לרוב משבחות את ילדיהן במטרה לארח או לעזור לילדים להתלהב יותר מלעשות משהו. התוצאה היא שילדים יעבדו קשה יותר כדי לזכות בשבחים של אביהם. אב רוצה לראות את ילדו מצליח, אפילו יותר מצליח ממנו, וכך מעודד ילדים לעבוד קשה יותר ולקחת סיכונים.
לעורר פעילות גופנית
בניגוד לאינטראקציה בין אם לילד, אינטראקציה בין אב לבן נעשית לעתים קרובות יותר על ידי בדיחות ומשחק פיזי. באופן כללי, האינטראקציות בין הילד לאב מתואמות בצורה גרועה. האינטראקציות הגופניות בין הילד לאב יכולות להראות לילד כיצד להתמודד עם רגשות, כמו הפתעה, פחד ושמחה.
מודל לחיקוי להצלחה / הישג
מחקרים מראים שכאשר האב חיבה, תומך ומעורב בפעילות ילדו, הוא יכול לתרום תרומה משמעותית להתפתחות הקוגניטיבית, השפה והחברתית של הילד, כמו גם לתרום להישגים הלימודיים, הביטחון העצמי והזהות של הילד. . ילדים שקרובים לאבותיהם נוטים להצליח בבית הספר ויש להם פחות בעיות התנהגות.
במיוחד עבור בנים הם יהפכו את האב למודל לחיקוי עבורו. הם יבקשו את אישורו של אביהם לכל מה שהם עושים וכמה שיותר לעשות את אותה ההצלחה כמו אביהם, גם אם אפשר יותר מאביו.
תפקיד האם לילדים
אמא היא המורה הראשונה לילדיה. אמהות מעבירות שיעורים יקרי ערך לילדיהם מגיל לידה ועד לילדים הגדלים. להלן מספר תפקידים של אמהות בטיפול בילדים:
כמגן
האם היא המגינה על ילדיה. מאז הלידה הילד חש בנוכחות האם, במגע האם ובקול האם, כל אלה גורמים לילד להרגיש בטוח. כשילד בוכה, בדרך כלל מה שהילד מחפש הוא האם, זו התגובה הראשונה של כל מה שמפריע לו מכיוון שהאם היא מקום לילדים להרגיש בטוחים ונוחים. ילדים מרגישים מוגנים סביב אמם. האם מגנה על הילד מפני סכנות סביבתיות, מפני זרים ומעצמם.
כשהילד מתחיל להתבגר, האם נשארת המגן שלו, יותר מאשר רגשית. אמהות תמיד מקשיבות לתלונות של ילדיהן ותמיד שם כדי לספק נחמה כאשר ילדיהן זקוקים להן. אמהות תמיד רוצות שילדיהן ירגישו בטוחים. אם הילד יכול לסמוך על האם, הילד יהיה בטוח ובעל ביטחון רגשי. אם הילד לא יכול למצוא ביטחון, זה יכול בדרך כלל לגרום לילד לבעיות רגשיות ופסיכולוגיות רבות.
מגרה נפשית ורגשית
האם תמיד מתקשרת עם ילדה, באמצעות משחק או שיחה, המגרה את היכולות הקוגניטיביות של הילד. גם משחק פיזי עם האם עוקב אחר הכללים שהילד צריך כדי לתאם נפשית את מעשיהם. האם עושה את הילד חזק נפשית להתמודד עם העולם החיצון כשהיא עוזבת את הבית לראשונה לבית הספר.
כאם ומטפלת ראשונית בחייו המוקדמים של הילד, האם היא האדם הראשון שיוצר קשרים רגשיים וקשרים עם הילד. ילדים ילמדו את האם את רגשותיהם הראשונים. הקשר בין אם לילד שנוצר בשנים הראשונות ישפיע רבות על אופן התנהלותו של הילד במסגרת חברתית ורגשית בשנים הבאות. אמא יכולה לחבק ילד בקלות ולדבר על רגשות עם ילדה, כך שהאם מסוגלת יותר ללמד את הילד כיצד להתמודד טוב יותר עם רגשות.
אמא היא אדם שמבין את הצרכים ומצבי הרוח של ילדה. האם יודעת מה הילד שלה רוצה גם כשהילד לא דיבר איתה. כאם, כמה מהר האם מגיבה לצרכי הילד וכיצד האם מנסה לדאוג לצרכי הילד ילמד את הילד הרבה על הבנת הצרכים של אנשים אחרים ורגשיים.
מלמדת משמעת
אמא צריכה למצוא איזון בין מתן כללים מחמירים לפינוק של ילדה. אמהות חייבות להטמיע אצל ילדים תחושת אחריות. האם היא האדם שגורם לילד ללמוד את השיעורים הראשונים בחייו. האם היא האדם שגורם לילדה להבין את מה שהיא אומרת, ואז הילד לומד למלא אחר פקודות האם. האם מלמדת את הילד לאכול, להתרחץ ומלמדת אותו כיצד להביע את צרכיו. האם גם מלמדת כיצד להסתדר ולהתחייב לזמן, על ידי לימוד ילדים לעשות שגרה בחיי היומיום.