תוכן עניינים:
- כיצד מתרחשת מחלת פרקינסון?
- מה גורם למחלת פרקינסון?
- גֵנֵטִי
- סביבה
- אילו גורמים מגבירים את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון?
- גיל
- מִין
- תוֹרָשָׁה
- חשיפה לרעל
- חשיפה למתכת
- פציעת ראש
- משרות מסוימות
- אזור מגורים
- חלב דל שומן
שמעת על מחלת פרקינסון? מחלה זו עלולה לגרום לאובדן שליטה בתפקוד התנועה בגופו של האדם. לפיכך, הסובלים יתקשו לבצע פעילויות יומיומיות פשוטות, כמו הליכה, כתיבה או אפילו כפתור בגדים. עם זאת, האם אתה יודע מה גורם למחלת פרקינסון? הנה הסקירה המלאה עבורך.
כיצד מתרחשת מחלת פרקינסון?
מחלת פרקינסון מתרחשת עקב אובדן, מוות או שיבוש של תאי עצב (נוירונים) בחלק של המוח הנקרא חומר הווסת. תאי העצב בחלק זה מתפקדים כדי לייצר כימיקל מוחי הנקרא דופמין. הדופמין עצמו משמש כשליח מהמוח למערכת העצבים המסייע לשלוט ולתאם את תנועות הגוף.
כאשר תאי עצב אלה מתים, הולכים לאיבוד או נפגעים, כמות הדופמין במוח מצטמצמת. מצב זה גורם למוח לא לעבוד כראוי בשליטה בתנועה. כתוצאה מכך תנועות גופו של האדם הופכות לאטיות או שמתרחשים שינויים אחרים בתנועה שאינם תקינים.
אובדן זה של תאי עצב הוא תהליך איטי. לכן, הסימפטומים של פרקינסון עשויים להופיע בהדרגה ולהחמיר עם הזמן. אפילו ב- NHS אומרים כי תסמינים אלו מתחילים להופיע ולהתפתח רק כאשר תאי העצב בסובסטניה ניגרה נעלמו בשיעור של עד 80 אחוזים.
מה גורם למחלת פרקינסון?
עד כה, הגורם לאובדן תאי עצב בסובסטינריה ניגרה אצל אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון אינו בטוח. עם זאת, לדעת המדענים, שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים ממלא תפקיד בגרימת מצב זה. הנה מידע מלא אודות הגורמים למחלת פרקינסון:
מחלות מסוימות עשויות להיגרם על ידי תורשה, אך הדבר אינו משפיע באופן מלא על מחלת פרקינסון. הסיבה היא, לדברי קרן פרקינסון, גורמים גנטיים משפיעים רק על 10-15 אחוזים מכלל חולי הפרקינסון.
ההשפעה הגנטית השכיחה ביותר שמפעילה את מחלת פרקינסון היא מוטציה בגן הנקרא LRRK2. עם זאת, מקרים של מוטציה גנטית זו עדיין נדירים, והם מופיעים בדרך כלל במשפחות ממוצא צפון אפריקאי ויהודי. אדם שיש לו מוטציה גנטית זו עלול גם להיות בסיכון לפתח פרקינסון בעתיד, אך הם גם עשויים לעולם לא לפתח את המחלה.
כמו בגנטיקה, גורמים סביבתיים אינם אחראים לחלוטין למחלת פרקינסון. למעשה, אומר ה- NHS, הראיות הקושרות גורמים סביבתיים למחלת פרקינסון אינן חד משמעיות.
גורמים סביבתיים, כמו חשיפה לרעלים (חומרי הדברה, קוטלי עשבים וזיהום אוויר) ומתכות כבדות כמו גם פגיעות ראש חוזרות ונשנות, מגבירים את הסיכון לחלות בפרקינסון. עם זאת, סיכון זה קטן יחסית. גורמים סביבתיים עשויים להשפיע על התפתחות מחלת פרקינסון, במיוחד אצל אנשים שיש להם גם רגישות גנטית.
מלבד הגורמים לעיל, מצבים אחרים ושינויים במוח מתרחשים גם אצל אנשים עם פרקינסון. ההערכה היא שמצב זה מכיל רמזים חשובים לגבי הגורם למחלת פרקינסון, כלומר קיומה גופות לוי או גושים של חומרים מסוימים, כולל חלבון אלפא-סינוקליין, שאינם חריגים בתאי העצב במוח.
אילו גורמים מגבירים את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון?
מספר גורמים, כולל סביבה, מגדילים את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון. אמנם לא לגמרי הגורם לכך, אך עליך לשים לב לגורמים אלה בכדי שתוכל למנוע את מחלת פרקינסון בעתיד. להלן גורמי סיכון למחלת פרקינסון, אשר ייתכן שיהיה עליך להיות מודע להם:
מחלת פרקינסון היא הפרעה המופיעה לרוב אצל קשישים (קשישים) או בגילאים מעל גיל 50. אנשים צעירים ממעטים לחוות פרקינסון, אם כי ניתן לאבחן את המחלה בגיל צעיר יותר. לכן, הסיכון למחלת פרקינסון עולה עם הגיל.
גברים רגישים יותר לפרקינסון מאשר נשים, אם כי אין לכך הסבר מובהק. המכון הלאומי להזדקנות אמר כי מחלה זו פוגעת ב -50 אחוז מהגברים יותר מנשים.
פרקינסון אינו מחלה תורשתית. עם זאת, אתה נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח מחלה זו אם יש לך בן משפחה עם היסטוריה של פרקינסון. למרות שהסיכון הוא קטן מאוד, זה יכול להתרחש בגלל גורמים גנטיים שעשויים להיות הגורם למחלת פרקינסון.
חשיפה לרעלים, כמו חומרי הדברה, קוטלי עשבים וחומרים מזיקים בזיהום האוויר, אמורה להגביר את הסיכון לפתח מחלת פרקינסון. אומרים כי חומרי הדברה וקוטלי עשבים המשמשים לעתים קרובות במטעים גורמים למתח חמצוני ולנזק לתאים בגוף, אשר קשור קשר הדוק למחלת פרקינסון.
מספר מחקרים מצאו גם כי סוגים שונים של מזהמי אוויר, כולל אוזון, חנקן דו חמצני ומתכות נחושת באוויר (כספית ומנגן) יכולים גם הם להגביר את הסיכון למחלת פרקינסון, אם כי הם קטנים יחסית.
מלבד חומרים מסוכנים אלה, כימיקלים המשמשים לעתים קרובות כממיסים בתעשיות רבות, כלומר טריכלורואתילן (TCE) וביפנילים מפולי כלור (PCB), קשורים גם לסיכון של פרקינסון, במיוחד בחשיפה ארוכת טווח.
נחשב כי חשיפה תעסוקתית למתכות שונות קשורה להתפתחות מחלת פרקינסון. עם זאת, חשיפה ארוכת טווח למתכות אינה נמדדת בקלות ותוצאות מחקרים שמדדו את הקשר בין סיכון פרקינסון למתכות מסוימות לא היו עקביות.
פגיעה מוחית טראומטית מזוהה גם כגורם סיכון למחלת פרקינסון. עם זאת, התקדמות המחלה בדרך כלל אינה מורגשת אלא מספר שנים לאחר שהפציעה התרחשה. המנגנונים העומדים בבסיס זה אינם ברורים.
עיסוקים מסוימים נקשרו לסיכון למחלת פרקינסון. זה עשוי להיות קשור באופן הדוק לעבודות הנמצאות בסיכון לחשיפה לרעלים מסוימים, כימיקלים או מתכות, כגון עובדי חקלאות או תעשייה.
אזורי מחיה מסוימים יכולים גם להגביר את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון. זה קשור להבדלים בגורמים סביבתיים ובסיכון הגנטי. מספר מחקרים הגיעו למסקנה שמי שמתגורר באזורים כפריים נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת פרקינסון עקב גורמי סיכון לחשיפה לרעלים מאזורים חקלאיים.
עם זאת, יש לציין גם כי מי שמתגורר באזורים עירוניים נמצא גם הוא בסיכון לחשיפה לזיהום אוויר, מה שקשור לעיתים קרובות גם לסיכון למחלת פרקינסון.
על פי מחקרים שפורסמו ב כתב העת הרפואי של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיהלאנשים שצרכו לפחות שלוש מנות חלב דל שומן ביום היה סיכון גבוה ב -34% לפתח מחלת פרקינסון בהשוואה לאנשים שצרכו במנה אחת בלבד חלב דל שומן ביום.
בהתבסס על ממצאים אלו, החוקרים הגיעו למסקנה כי צריכת מוצרי חלב דלי שומן עשויה להיות קשורה לסיכון מוגבר למחלת פרקינסון. עם זאת, מחקר זה הוא תצפית גרידא, ולכן הוא אינו יכול להסביר את הסיבה והתוצאה של השערה זו. יש צורך במחקר מעמיק כדי לקבוע אם חלב דל שומן יכול להיות הגורם לפרקינסון.